הסכם בין התביעה לבין החשוד לפיו האחרון מודה בעובדות כתב האישום או חלק מהם אשר מהוות עבירה או עבירות פליליות, בהתאם לסיכום בין הצדדים. בנוסף החשוד מתחייב לקיים את התנאים המוסכמים בהסדר המותנה וזאת כנגד התחייבות של התביעה לא להגיש כנגדו כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".

​

באילו עבירות ניתן להגיע להסדר מותנה

​

בדרך כלל כאשר מדובר בעבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.

החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות שהעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד 3 שנות מאסר (עבירות מסוג עוון) וכן עבירות שהעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר  (עבירות מסוג חטא).

באילו עבירות לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.  

​

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

 

1. ​לחשוד מבצע העבירה אין עבר פלילי ב-5 השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה ב-5 השנים שלפני ביצוע העבירה.

2. התביעה סבורה כי העונש המתאים לחשוד מבצע העבירה בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.

3. קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

​

     תנאים שניתן לכלול בהליך הסדר מותנה:​

1. תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.

2. פיצוי לנפגע עבירה.

3. התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

4. עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.

5. נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע"פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.

6. הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים.